במבחן יופיעו טקסטים שונים ולאחריהם שאלות עבורן תצטרכו לבחור בתשובה המתאימה. יש לבחור את התשובה הנכונה ביותר מבין ארבעת האפשרויות. זכרו כי לכל שאלה יש תשובה אחת נכונה. במידה והינך מתלבט\ת, מומלץ לפסול תשובות.
שימו לב, המבחן כולל 15 שאלות.
הזמן הכולל לביצוע המבחן הוא 15 דקות.
בהצלחה!
שים לב! באפשרותך לדלג על שאלות, ובמידה וסיימת לפני הזמן, תוכל לחזור לשאלות אלה לפי סדרן שלהן.
טקסט 1:
הערכה עצמית מתייחסת להערכה הרגשית שיש לאדם על עצמו ועל יכולותיו. היא בעלת השפעה על היבטים שונים בחייו של האדם כגון, התפיסה העצמית, הרגשות וההתנהגות. בספרות המחקרית קיימת הבחנה בין הערכה עצמית גלובלית להערכה עצמית ספציפית לתחום מסוים. הערכה עצמית גלובלית היא העמדה הכללית החיובית או השלילית שיש לאדם כלפי עצמו. הערכה עצמית ספציפית מתייחסת לתפיסה עצמית כלפי תחום מסוים. כך הערכה עצמית אקדמית מתייחסת לתפיסות התלמיד לגבי יכוולותיו האקדמיות ולתפיסות שיש לו לגבי עצמו בסיטואציות של הישג. ידוע כי הערכה עצמית אקדמית מובחנת בבירור מהערכה עצמית כללית וכי היא קשורה באופן משמעותי יותר להישגים ולהתנהגויות אקדמיות. הערכה עצמית אקדמית מתבססת בעיקר על מידע מהערכות של אחרים משמעותיים ונוצרת דרך תהליך של השוואה חברתית, שבו התלמידים משווים את היכולת שלהם עם יכולות האחרים. כך, למשל, מחקר שנערך ב-26 מדינות מצא כי תלמידים עם ממוצע ציונים גבוה הלומדים בבתי ספר סלקטיביים נוטים להיות בעלי הערכה עצמית אקדמית נמוכה יותר מאשר תלמידים אשר לומדים בבית ספר לא סלקטיביים. מחקרים שונים מצאו קשר בין הערכה עצמית אקדמית לבין רגשות שחווים התלמידים בבית הספר. במחקר שנערך בקרב 1710 תלמידים נמצא קשר בין הערכה עצמית לרגש בארבעה תחומים: מתמטיקה, פיזיקה, אנגלית וגרמנית. הערכה עצמית אקדמית הייתה קשורה באופן חיובי לרגשות כמו גאווה ובאופן שלילי לרגשות כמו חרדה, כעס ושעמום. מחקר אחר מצא קשר בין תחושת הישג וביצוע אקדמי, כך שהנאה היתה בקשר חיובי להישגים במתמטיקה בעוד שחרדה ושעמום היו קשורים באופן שלילי להישגים במתמטיקה. מחקר אחר בדק קשר בין הערכה עצמית ספציפית במתמטיקה לבין הישגים בתחום בקרב 2786 תלמידי תיכון. נמצא קשר בין הערכה עצמית במתמטיקה לבין הישגים לאורך זמן.
הערכה עצמית אקדמית הינה דוגמא להערכה עצמית ספציפית.
טקסט 1:
הערכה עצמית מתייחסת להערכה הרגשית שיש לאדם על עצמו ועל יכולותיו. היא בעלת השפעה על היבטים שונים בחייו של האדם כגון, התפיסה העצמית, הרגשות וההתנהגות. בספרות המחקרית קיימת הבחנה בין הערכה עצמית גלובלית להערכה עצמית ספציפית לתחום מסוים. הערכה עצמית גלובלית היא העמדה הכללית החיובית או השלילית שיש לאדם כלפי עצמו. הערכה עצמית ספציפית מתייחסת לתפיסה עצמית כלפי תחום מסוים. כך הערכה עצמית אקדמית מתייחסת לתפיסות התלמיד לגבי יכוולותיו האקדמיות ולתפיסות שיש לו לגבי עצמו בסיטואציות של הישג. ידוע כי הערכה עצמית אקדמית מובחנת בבירור מהערכה עצמית כללית וכי היא קשורה באופן משמעותי יותר להישגים ולהתנהגויות אקדמיות. הערכה עצמית אקדמית מתבססת בעיקר על מידע מהערכות של אחרים משמעותיים ונוצרת דרך תהליך של השוואה חברתית, שבו התלמידים משווים את היכולת שלהם עם יכולות האחרים. כך, למשל, מחקר שנערך ב-26 מדינות מצא כי תלמידים עם ממוצע ציונים גבוה הלומדים בבתי ספר סלקטיביים נוטים להיות בעלי הערכה עצמית אקדמית נמוכה יותר מאשר תלמידים אשר לומדים בבית ספר לא סלקטיביים. מחקרים שונים מצאו קשר בין הערכה עצמית אקדמית לבין רגשות שחווים התלמידים בבית הספר. במחקר שנערך בקרב 1710 תלמידים נמצא קשר בין הערכה עצמית לרגש בארבעה תחומים: מתמטיקה, פיזיקה, אנגלית וגרמנית. הערכה עצמית אקדמית הייתה קשורה באופן חיובי לרגשות כמו גאווה ובאופן שלילי לרגשות כמו חרדה, כעס ושעמום. מחקר אחר מצא קשר בין תחושת הישג וביצוע אקדמי, כך שהנאה היתה בקשר חיובי להישגים במתמטיקה בעוד שחרדה ושעמום היו קשורים באופן שלילי להישגים במתמטיקה. מחקר אחר בדק קשר בין הערכה עצמית ספציפית במתמטיקה לבין הישגים בתחום בקרב 2786 תלמידי תיכון. נמצא קשר בין הערכה עצמית במתמטיקה לבין הישגים לאורך זמן.
הערכה עצמית אקדמית כוללת בתוכה גם את המושג הערכה עצמית ספציפית.
טקסט 1:
הערכה עצמית מתייחסת להערכה הרגשית שיש לאדם על עצמו ועל יכולותיו. היא בעלת השפעה על היבטים שונים בחייו של האדם כגון, התפיסה העצמית, הרגשות וההתנהגות. בספרות המחקרית קיימת הבחנה בין הערכה עצמית גלובלית להערכה עצמית ספציפית לתחום מסוים. הערכה עצמית גלובלית היא העמדה הכללית החיובית או השלילית שיש לאדם כלפי עצמו. הערכה עצמית ספציפית מתייחסת לתפיסה עצמית כלפי תחום מסוים. כך הערכה עצמית אקדמית מתייחסת לתפיסות התלמיד לגבי יכוולותיו האקדמיות ולתפיסות שיש לו לגבי עצמו בסיטואציות של הישג. ידוע כי הערכה עצמית אקדמית מובחנת בבירור מהערכה עצמית כללית וכי היא קשורה באופן משמעותי יותר להישגים ולהתנהגויות אקדמיות. הערכה עצמית אקדמית מתבססת בעיקר על מידע מהערכות של אחרים משמעותיים ונוצרת דרך תהליך של השוואה חברתית, שבו התלמידים משווים את היכולת שלהם עם יכולות האחרים. כך, למשל, מחקר שנערך ב-26 מדינות מצא כי תלמידים עם ממוצע ציונים גבוה הלומדים בבתי ספר סלקטיביים נוטים להיות בעלי הערכה עצמית אקדמית נמוכה יותר מאשר תלמידים אשר לומדים בבית ספר לא סלקטיביים. מחקרים שונים מצאו קשר בין הערכה עצמית אקדמית לבין רגשות שחווים התלמידים בבית הספר. במחקר שנערך בקרב 1710 תלמידים נמצא קשר בין הערכה עצמית לרגש בארבעה תחומים: מתמטיקה, פיזיקה, אנגלית וגרמנית. הערכה עצמית אקדמית הייתה קשורה באופן חיובי לרגשות כמו גאווה ובאופן שלילי לרגשות כמו חרדה, כעס ושעמום. מחקר אחר מצא קשר בין תחושת הישג וביצוע אקדמי, כך שהנאה היתה בקשר חיובי להישגים במתמטיקה בעוד שחרדה ושעמום היו קשורים באופן שלילי להישגים במתמטיקה. מחקר אחר בדק קשר בין הערכה עצמית ספציפית במתמטיקה לבין הישגים בתחום בקרב 2786 תלמידי תיכון. נמצא קשר בין הערכה עצמית במתמטיקה לבין הישגים לאורך זמן.
הערכה עצמית אקדמית מתפתחת עוד בטרם בית הספר היסודי.
טקסט 1:
הערכה עצמית מתייחסת להערכה הרגשית שיש לאדם על עצמו ועל יכולותיו. היא בעלת השפעה על היבטים שונים בחייו של האדם כגון, התפיסה העצמית, הרגשות וההתנהגות. בספרות המחקרית קיימת הבחנה בין הערכה עצמית גלובלית להערכה עצמית ספציפית לתחום מסוים. הערכה עצמית גלובלית היא העמדה הכללית החיובית או השלילית שיש לאדם כלפי עצמו. הערכה עצמית ספציפית מתייחסת לתפיסה עצמית כלפי תחום מסוים. כך הערכה עצמית אקדמית מתייחסת לתפיסות התלמיד לגבי יכוולותיו האקדמיות ולתפיסות שיש לו לגבי עצמו בסיטואציות של הישג. ידוע כי הערכה עצמית אקדמית מובחנת בבירור מהערכה עצמית כללית וכי היא קשורה באופן משמעותי יותר להישגים ולהתנהגויות אקדמיות. הערכה עצמית אקדמית מתבססת בעיקר על מידע מהערכות של אחרים משמעותיים ונוצרת דרך תהליך של השוואה חברתית, שבו התלמידים משווים את היכולת שלהם עם יכולות האחרים. כך, למשל, מחקר שנערך ב-26 מדינות מצא כי תלמידים עם ממוצע ציונים גבוה הלומדים בבתי ספר סלקטיביים נוטים להיות בעלי הערכה עצמית אקדמית נמוכה יותר מאשר תלמידים אשר לומדים בבית ספר לא סלקטיביים. מחקרים שונים מצאו קשר בין הערכה עצמית אקדמית לבין רגשות שחווים התלמידים בבית הספר. במחקר שנערך בקרב 1710 תלמידים נמצא קשר בין הערכה עצמית לרגש בארבעה תחומים: מתמטיקה, פיזיקה, אנגלית וגרמנית. הערכה עצמית אקדמית הייתה קשורה באופן חיובי לרגשות כמו גאווה ובאופן שלילי לרגשות כמו חרדה, כעס ושעמום. מחקר אחר מצא קשר בין תחושת הישג וביצוע אקדמי, כך שהנאה היתה בקשר חיובי להישגים במתמטיקה בעוד שחרדה ושעמום היו קשורים באופן שלילי להישגים במתמטיקה. מחקר אחר בדק קשר בין הערכה עצמית ספציפית במתמטיקה לבין הישגים בתחום בקרב 2786 תלמידי תיכון. נמצא קשר בין הערכה עצמית במתמטיקה לבין הישגים לאורך זמן.
על פי הקטע, סביר שתלמיד שלומד בבית ספר שקשה להתקבל אליו יהיה בעל הערכה עצמית אקדמית נמוכה יותר בהשוואה לתלמיד שלומד בבית ספר ללא תנאי קבלה.
טקסט 1:
הערכה עצמית מתייחסת להערכה הרגשית שיש לאדם על עצמו ועל יכולותיו. היא בעלת השפעה על היבטים שונים בחייו של האדם כגון, התפיסה העצמית, הרגשות וההתנהגות. בספרות המחקרית קיימת הבחנה בין הערכה עצמית גלובלית להערכה עצמית ספציפית לתחום מסוים. הערכה עצמית גלובלית היא העמדה הכללית החיובית או השלילית שיש לאדם כלפי עצמו. הערכה עצמית ספציפית מתייחסת לתפיסה עצמית כלפי תחום מסוים. כך הערכה עצמית אקדמית מתייחסת לתפיסות התלמיד לגבי יכוולותיו האקדמיות ולתפיסות שיש לו לגבי עצמו בסיטואציות של הישג. ידוע כי הערכה עצמית אקדמית מובחנת בבירור מהערכה עצמית כללית וכי היא קשורה באופן משמעותי יותר להישגים ולהתנהגויות אקדמיות. הערכה עצמית אקדמית מתבססת בעיקר על מידע מהערכות של אחרים משמעותיים ונוצרת דרך תהליך של השוואה חברתית, שבו התלמידים משווים את היכולת שלהם עם יכולות האחרים. כך, למשל, מחקר שנערך ב-26 מדינות מצא כי תלמידים עם ממוצע ציונים גבוה הלומדים בבתי ספר סלקטיביים נוטים להיות בעלי הערכה עצמית אקדמית נמוכה יותר מאשר תלמידים אשר לומדים בבית ספר לא סלקטיביים. מחקרים שונים מצאו קשר בין הערכה עצמית אקדמית לבין רגשות שחווים התלמידים בבית הספר. במחקר שנערך בקרב 1710 תלמידים נמצא קשר בין הערכה עצמית לרגש בארבעה תחומים: מתמטיקה, פיזיקה, אנגלית וגרמנית. הערכה עצמית אקדמית הייתה קשורה באופן חיובי לרגשות כמו גאווה ובאופן שלילי לרגשות כמו חרדה, כעס ושעמום. מחקר אחר מצא קשר בין תחושת הישג וביצוע אקדמי, כך שהנאה היתה בקשר חיובי להישגים במתמטיקה בעוד שחרדה ושעמום היו קשורים באופן שלילי להישגים במתמטיקה. מחקר אחר בדק קשר בין הערכה עצמית ספציפית במתמטיקה לבין הישגים בתחום בקרב 2786 תלמידי תיכון. נמצא קשר בין הערכה עצמית במתמטיקה לבין הישגים לאורך זמן.
על פי המחקר המופיע בסוף הקטע, הערכה עצמית אקדמית קשורה באופן שלילי לרגשות שליליים כמו אכזבה ודחייה.
טקסט 1:
הערכה עצמית מתייחסת להערכה הרגשית שיש לאדם על עצמו ועל יכולותיו. היא בעלת השפעה על היבטים שונים בחייו של האדם כגון, התפיסה העצמית, הרגשות וההתנהגות. בספרות המחקרית קיימת הבחנה בין הערכה עצמית גלובלית להערכה עצמית ספציפית לתחום מסוים. הערכה עצמית גלובלית היא העמדה הכללית החיובית או השלילית שיש לאדם כלפי עצמו. הערכה עצמית ספציפית מתייחסת לתפיסה עצמית כלפי תחום מסוים. כך הערכה עצמית אקדמית מתייחסת לתפיסות התלמיד לגבי יכוולותיו האקדמיות ולתפיסות שיש לו לגבי עצמו בסיטואציות של הישג. ידוע כי הערכה עצמית אקדמית מובחנת בבירור מהערכה עצמית כללית וכי היא קשורה באופן משמעותי יותר להישגים ולהתנהגויות אקדמיות. הערכה עצמית אקדמית מתבססת בעיקר על מידע מהערכות של אחרים משמעותיים ונוצרת דרך תהליך של השוואה חברתית, שבו התלמידים משווים את היכולת שלהם עם יכולות האחרים. כך, למשל, מחקר שנערך ב-26 מדינות מצא כי תלמידים עם ממוצע ציונים גבוה הלומדים בבתי ספר סלקטיביים נוטים להיות בעלי הערכה עצמית אקדמית נמוכה יותר מאשר תלמידים אשר לומדים בבית ספר לא סלקטיביים. מחקרים שונים מצאו קשר בין הערכה עצמית אקדמית לבין רגשות שחווים התלמידים בבית הספר. במחקר שנערך בקרב 1710 תלמידים נמצא קשר בין הערכה עצמית לרגש בארבעה תחומים: מתמטיקה, פיזיקה, אנגלית וגרמנית. הערכה עצמית אקדמית הייתה קשורה באופן חיובי לרגשות כמו גאווה ובאופן שלילי לרגשות כמו חרדה, כעס ושעמום. מחקר אחר מצא קשר בין תחושת הישג וביצוע אקדמי, כך שהנאה היתה בקשר חיובי להישגים במתמטיקה בעוד שחרדה ושעמום היו קשורים באופן שלילי להישגים במתמטיקה. מחקר אחר בדק קשר בין הערכה עצמית ספציפית במתמטיקה לבין הישגים בתחום בקרב 2786 תלמידי תיכון. נמצא קשר בין הערכה עצמית במתמטיקה לבין הישגים לאורך זמן.
במחקר שנערך בקרב 1710 תלמידים נמצא קשר בין הערכה עצמית לרגש בארבעה תחומים: מתמטיקה, פיזיקה, אנגלית וצרפתית.
טקסט 2
חרדה ממתמטיקה הוגדרה כתגובה רגשית שלילית לסיטואציות המערבות מספרים, חישובים ומתמטיקה. החרדה משפיעה על היכולת לערוך חישובים ולפתור בעיות במגוון רחב ביום-יום ובסיטואציות לימודיות. חרדה ממתמטיקה משפיעה על לימודי מתמטיקה, ביצועים במתמטיקה, וכן עניין בלימודי מקצועות המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה ופיתוח קריירות בהם. מעבר לכך, לחרדה ממתמטיקה השפעות מזיקות על חיי היומיום כדוגמת חישוב כמות התרופות שיש לצרוך. זוהי תופעה המתעוררת כתוצאה משילוב של נטיות קוגניטיביות, כמו חשיפה לעמדות שליליות כלפי מתמטיקה. לאחרונה, נמצא כי חרדה ממתמטיקה מופיעה כבר בכיתה א' והיא הולכת וגוברת לאורך ההתפתחות ומגיעה לשיאה בכיתות ט'-י'. תיאוריית "השליטה הקשבית" מספקת בסיס להבנת הירידה בביצועיהם של בעלי חרדה ממתמטיקה בתחום המתמטיקה, על אף היותם בעלי הידע הנדרש. לפי תיאוריה זו, מצבי חרדה גורמים למשאבים קוגניטיביים להיות מוסתים מהגירוי הרלוונטי (למשל, תרגיל או שאלה בחשבון\מתמטיקה) לעבר דאגות ומחשבות חוזרות ונישנות על הגירוי המאיים. כתוצאה מכך, ישנו בזבוז של משאבים הדרושים לחשיבה והסקת מסקנות ובזבוז מקום בזיכרון. בהתאם לתאוריה זו, אימון המבוסס על שיטת ה"מיינדפולנס" בעל פוטנציאל לשחרור המשאבים המנטליים הדרושים לשליטה הקשבית במהלך ביצוע מטלות מתמטיות מורכבות. שיטת ה"מיינדפולנס" מתארת מצב נפשי שמאפשר להפנות את הקשב לגירויים בהווה ולחוויות מתמשכות. התהליך אשר בבסיס שיטת המיינדפולנס הוא הוויסות הרגשי, המסייע להוריד את עוצמת התגובה הרגשית השלילית המתעוררת מהגירוי המאיים. זאת, באמצעות קבלת הסיטואציה עמה מתמודד האדם, הפניית קשב אליה וקבלת הרגשות המתעוררים במקום עיכובם ומניעתם, ללא שיפוטם. אימון קצר בתרגילי נשימות משיטת ה"מיינדפולנס" לפני ביצוע מבחן במתמטיקה נמצא כמשפר את תחושת הרוגע והביצועים במתמטיקה בקרב סטודנטים בעלי חרדה גבוהה ממתמטיקה.
סביר כי אדם בעל חרדה ממתמטיקה יגיב באופן שלילי לסיטואציה בה הוא צריך לחשב עודף מקנייה במכולת.
טקסט 2
חרדה ממתמטיקה הוגדרה כתגובה רגשית שלילית לסיטואציות המערבות מספרים, חישובים ומתמטיקה. החרדה משפיעה על היכולת לערוך חישובים ולפתור בעיות במגוון רחב ביום-יום ובסיטואציות לימודיות. חרדה ממתמטיקה משפיעה על לימודי מתמטיקה, ביצועים במתמטיקה, וכן עניין בלימודי מקצועות המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה ופיתוח קריירות בהם. מעבר לכך, לחרדה ממתמטיקה השפעות מזיקות על חיי היומיום כדוגמת חישוב כמות התרופות שיש לצרוך. זוהי תופעה המתעוררת כתוצאה משילוב של נטיות קוגניטיביות, כמו חשיפה לעמדות שליליות כלפי מתמטיקה. לאחרונה, נמצא כי חרדה ממתמטיקה מופיעה כבר בכיתה א' והיא הולכת וגוברת לאורך ההתפתחות ומגיעה לשיאה בכיתות ט'-י'. תיאוריית "השליטה הקשבית" מספקת בסיס להבנת הירידה בביצועיהם של בעלי חרדה ממתמטיקה בתחום המתמטיקה, על אף היותם בעלי הידע הנדרש. לפי תיאוריה זו, מצבי חרדה גורמים למשאבים קוגניטיביים להיות מוסתים מהגירוי הרלוונטי (למשל, תרגיל או שאלה בחשבון\מתמטיקה) לעבר דאגות ומחשבות חוזרות ונישנות על הגירוי המאיים. כתוצאה מכך, ישנו בזבוז של משאבים הדרושים לחשיבה והסקת מסקנות ובזבוז מקום בזיכרון. בהתאם לתאוריה זו, אימון המבוסס על שיטת ה"מיינדפולנס" בעל פוטנציאל לשחרור המשאבים המנטליים הדרושים לשליטה הקשבית במהלך ביצוע מטלות מתמטיות מורכבות. שיטת ה"מיינדפולנס" מתארת מצב נפשי שמאפשר להפנות את הקשב לגירויים בהווה ולחוויות מתמשכות. התהליך אשר בבסיס שיטת המיינדפולנס הוא הוויסות הרגשי, המסייע להוריד את עוצמת התגובה הרגשית השלילית המתעוררת מהגירוי המאיים. זאת, באמצעות קבלת הסיטואציה עמה מתמודד האדם, הפניית קשב אליה וקבלת הרגשות המתעוררים במקום עיכובם ומניעתם, ללא שיפוטם. אימון קצר בתרגילי נשימות משיטת ה"מיינדפולנס" לפני ביצוע מבחן במתמטיקה נמצא כמשפר את תחושת הרוגע והביצועים במתמטיקה בקרב סטודנטים בעלי חרדה גבוהה ממתמטיקה.
על תאוריית "השליטה הקשבית" סביר כי אדם בעל חרדה ממתמטיקה יציג ביצועים גרועים בתחום.
טקסט 2
חרדה ממתמטיקה הוגדרה כתגובה רגשית שלילית לסיטואציות המערבות מספרים, חישובים ומתמטיקה. החרדה משפיעה על היכולת לערוך חישובים ולפתור בעיות במגוון רחב ביום-יום ובסיטואציות לימודיות. חרדה ממתמטיקה משפיעה על לימודי מתמטיקה, ביצועים במתמטיקה, וכן עניין בלימודי מקצועות המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה ופיתוח קריירות בהם. מעבר לכך, לחרדה ממתמטיקה השפעות מזיקות על חיי היומיום כדוגמת חישוב כמות התרופות שיש לצרוך. זוהי תופעה המתעוררת כתוצאה משילוב של נטיות קוגניטיביות, כמו חשיפה לעמדות שליליות כלפי מתמטיקה. לאחרונה, נמצא כי חרדה ממתמטיקה מופיעה כבר בכיתה א' והיא הולכת וגוברת לאורך ההתפתחות ומגיעה לשיאה בכיתות ט'-י'. תיאוריית "השליטה הקשבית" מספקת בסיס להבנת הירידה בביצועיהם של בעלי חרדה ממתמטיקה בתחום המתמטיקה, על אף היותם בעלי הידע הנדרש. לפי תיאוריה זו, מצבי חרדה גורמים למשאבים קוגניטיביים להיות מוסתים מהגירוי הרלוונטי (למשל, תרגיל או שאלה בחשבון\מתמטיקה) לעבר דאגות ומחשבות חוזרות ונישנות על הגירוי המאיים. כתוצאה מכך, ישנו בזבוז של משאבים הדרושים לחשיבה והסקת מסקנות ובזבוז מקום בזיכרון. בהתאם לתאוריה זו, אימון המבוסס על שיטת ה"מיינדפולנס" בעל פוטנציאל לשחרור המשאבים המנטליים הדרושים לשליטה הקשבית במהלך ביצוע מטלות מתמטיות מורכבות. שיטת ה"מיינדפולנס" מתארת מצב נפשי שמאפשר להפנות את הקשב לגירויים בהווה ולחוויות מתמשכות. התהליך אשר בבסיס שיטת המיינדפולנס הוא הוויסות הרגשי, המסייע להוריד את עוצמת התגובה הרגשית השלילית המתעוררת מהגירוי המאיים. זאת, באמצעות קבלת הסיטואציה עמה מתמודד האדם, הפניית קשב אליה וקבלת הרגשות המתעוררים במקום עיכובם ומניעתם, ללא שיפוטם. אימון קצר בתרגילי נשימות משיטת ה"מיינדפולנס" לפני ביצוע מבחן במתמטיקה נמצא כמשפר את תחושת הרוגע והביצועים במתמטיקה בקרב סטודנטים בעלי חרדה גבוהה ממתמטיקה.
יש הבדל בין בנים לבנות בשכיחות החרדה ממתמטיקה, כך שבקרב בנות השכיחות גבוהה יותר.
טקסט 2
חרדה ממתמטיקה הוגדרה כתגובה רגשית שלילית לסיטואציות המערבות מספרים, חישובים ומתמטיקה. החרדה משפיעה על היכולת לערוך חישובים ולפתור בעיות במגוון רחב ביום-יום ובסיטואציות לימודיות. חרדה ממתמטיקה משפיעה על לימודי מתמטיקה, ביצועים במתמטיקה, וכן עניין בלימודי מקצועות המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה ופיתוח קריירות בהם. מעבר לכך, לחרדה ממתמטיקה השפעות מזיקות על חיי היומיום כדוגמת חישוב כמות התרופות שיש לצרוך. זוהי תופעה המתעוררת כתוצאה משילוב של נטיות קוגניטיביות, כמו חשיפה לעמדות שליליות כלפי מתמטיקה. לאחרונה, נמצא כי חרדה ממתמטיקה מופיעה כבר בכיתה א' והיא הולכת וגוברת לאורך ההתפתחות ומגיעה לשיאה בכיתות ט'-י'. תיאוריית "השליטה הקשבית" מספקת בסיס להבנת הירידה בביצועיהם של בעלי חרדה ממתמטיקה בתחום המתמטיקה, על אף היותם בעלי הידע הנדרש. לפי תיאוריה זו, מצבי חרדה גורמים למשאבים קוגניטיביים להיות מוסתים מהגירוי הרלוונטי (למשל, תרגיל או שאלה בחשבון\מתמטיקה) לעבר דאגות ומחשבות חוזרות ונישנות על הגירוי המאיים. כתוצאה מכך, ישנו בזבוז של משאבים הדרושים לחשיבה והסקת מסקנות ובזבוז מקום בזיכרון. בהתאם לתאוריה זו, אימון המבוסס על שיטת ה"מיינדפולנס" בעל פוטנציאל לשחרור המשאבים המנטליים הדרושים לשליטה הקשבית במהלך ביצוע מטלות מתמטיות מורכבות. שיטת ה"מיינדפולנס" מתארת מצב נפשי שמאפשר להפנות את הקשב לגירויים בהווה ולחוויות מתמשכות. התהליך אשר בבסיס שיטת המיינדפולנס הוא הוויסות הרגשי, המסייע להוריד את עוצמת התגובה הרגשית השלילית המתעוררת מהגירוי המאיים. זאת, באמצעות קבלת הסיטואציה עמה מתמודד האדם, הפניית קשב אליה וקבלת הרגשות המתעוררים במקום עיכובם ומניעתם, ללא שיפוטם. אימון קצר בתרגילי נשימות משיטת ה"מיינדפולנס" לפני ביצוע מבחן במתמטיקה נמצא כמשפר את תחושת הרוגע והביצועים במתמטיקה בקרב סטודנטים בעלי חרדה גבוהה ממתמטיקה.
התהליך אשר בבסיס שיטת המיינדפולנס הוא הוויסות הפיזי, המסייע להוריד את עוצמת התגובה הרגשית השלילית המתעוררת מהגירוי המאיים.
טקסט 2
חרדה ממתמטיקה הוגדרה כתגובה רגשית שלילית לסיטואציות המערבות מספרים, חישובים ומתמטיקה. החרדה משפיעה על היכולת לערוך חישובים ולפתור בעיות במגוון רחב ביום-יום ובסיטואציות לימודיות. חרדה ממתמטיקה משפיעה על לימודי מתמטיקה, ביצועים במתמטיקה, וכן עניין בלימודי מקצועות המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה ופיתוח קריירות בהם. מעבר לכך, לחרדה ממתמטיקה השפעות מזיקות על חיי היומיום כדוגמת חישוב כמות התרופות שיש לצרוך. זוהי תופעה המתעוררת כתוצאה משילוב של נטיות קוגניטיביות, כמו חשיפה לעמדות שליליות כלפי מתמטיקה. לאחרונה, נמצא כי חרדה ממתמטיקה מופיעה כבר בכיתה א' והיא הולכת וגוברת לאורך ההתפתחות ומגיעה לשיאה בכיתות ט'-י'. תיאוריית "השליטה הקשבית" מספקת בסיס להבנת הירידה בביצועיהם של בעלי חרדה ממתמטיקה בתחום המתמטיקה, על אף היותם בעלי הידע הנדרש. לפי תיאוריה זו, מצבי חרדה גורמים למשאבים קוגניטיביים להיות מוסתים מהגירוי הרלוונטי (למשל, תרגיל או שאלה בחשבון\מתמטיקה) לעבר דאגות ומחשבות חוזרות ונישנות על הגירוי המאיים. כתוצאה מכך, ישנו בזבוז של משאבים הדרושים לחשיבה והסקת מסקנות ובזבוז מקום בזיכרון. בהתאם לתאוריה זו, אימון המבוסס על שיטת ה"מיינדפולנס" בעל פוטנציאל לשחרור המשאבים המנטליים הדרושים לשליטה הקשבית במהלך ביצוע מטלות מתמטיות מורכבות. שיטת ה"מיינדפולנס" מתארת מצב נפשי שמאפשר להפנות את הקשב לגירויים בהווה ולחוויות מתמשכות. התהליך אשר בבסיס שיטת המיינדפולנס הוא הוויסות הרגשי, המסייע להוריד את עוצמת התגובה הרגשית השלילית המתעוררת מהגירוי המאיים. זאת, באמצעות קבלת הסיטואציה עמה מתמודד האדם, הפניית קשב אליה וקבלת הרגשות המתעוררים במקום עיכובם ומניעתם, ללא שיפוטם. אימון קצר בתרגילי נשימות משיטת ה"מיינדפולנס" לפני ביצוע מבחן במתמטיקה נמצא כמשפר את תחושת הרוגע והביצועים במתמטיקה בקרב סטודנטים בעלי חרדה גבוהה ממתמטיקה.
אימון קצר בתרגילי נשימות משיטת ה"מיינדפולנס" לפני ביצוע מבחן במתמטיקה נמצא כמשפר את תחושת הרוגע והביצועים במתמטיקה בקרב סטודנטים בעלי חרדה נמוכה ממתמטיקה.
טקסט 3
הקבצה (חלוקה למסלולים במערכת החינוך) היא אחד מערוצי ההסללה של מערכות חינוך שונות בעולם שביקשו להתמודד עם הכיתות ההטרוגניות דרך העברה של תלמידים ותלמידות שאינם עומדים, מסיבות שונות, בקריטריונים הנורמטיביים. הקבצה מתייחסת לדרך שבה מקבצים תלמידים לקבוצות על בסיס יכולותיהם, כך שנוצרות קבוצות הומוגניות. הקבצה יכולה להיות תכנית כוללת שבמסגרתה לומדים תלמידים את כל המקצועות בבית-הספר ומאידך, היא יכולה להיות ספציפית למקצוע מסוים, כך שתלמיד ילמד ברמות שונות במקצועות שונים. שיקול מרכזי ביצירת הקבצות קשור בהנחה לפיה לימוד קבוצת תלמידים שהיא הומוגנית מבחינת היכולת וההישגים הינו יעיל יותר מאשר התייחסות לצרכים מגוונים של קבוצת יכולת הטרוגנית. דוגמה אחרת להסללה מתייחסת למסלולים השונים המוצעים לבנים ולבנות במערכת החינוך ולאופן שמסלולים אלו מכתיבים מאוחר יותר תפקידים מגדריים במרחב הפרטי והציבורי. כך למשל, ניתן לראות בנים במקצועות יותר ראליים ובנות במקצועות יותר הומניים.
שלוש יחידות במתמטיקה בחטיבה או בתיכון היא דוגמא להסללה במערכת החינוך.
טקסט 3
הקבצה (חלוקה למסלולים במערכת החינוך) היא אחד מערוצי ההסללה של מערכות חינוך שונות בעולם שביקשו להתמודד עם הכיתות ההטרוגניות דרך העברה של תלמידים ותלמידות שאינם עומדים, מסיבות שונות, בקריטריונים הנורמטיביים. הקבצה מתייחסת לדרך שבה מקבצים תלמידים לקבוצות על בסיס יכולותיהם, כך שנוצרות קבוצות הומוגניות. הקבצה יכולה להיות תכנית כוללת שבמסגרתה לומדים תלמידים את כל המקצועות בבית-הספר ומאידך, היא יכולה להיות ספציפית למקצוע מסוים, כך שתלמיד ילמד ברמות שונות במקצועות שונים. שיקול מרכזי ביצירת הקבצות קשור בהנחה לפיה לימוד קבוצת תלמידים שהיא הומוגנית מבחינת היכולת וההישגים הינו יעיל יותר מאשר התייחסות לצרכים מגוונים של קבוצת יכולת הטרוגנית. דוגמה אחרת להסללה מתייחסת למסלולים השונים המוצעים לבנים ולבנות במערכת החינוך ולאופן שמסלולים אלו מכתיבים מאוחר יותר תפקידים מגדריים במרחב הפרטי והציבורי. כך למשל, ניתן לראות בנים במקצועות יותר ראליים ובנות במקצועות יותר הומניים.
מורה שילמד הקבצה במקצוע מסוים יצטרך להיות יצרתי מאוד מאחר והרמה בכיתתו תהיה מגוונת מאוד.
טקסט 3
הקבצה (חלוקה למסלולים במערכת החינוך) היא אחד מערוצי ההסללה של מערכות חינוך שונות בעולם שביקשו להתמודד עם הכיתות ההטרוגניות דרך העברה של תלמידים ותלמידות שאינם עומדים, מסיבות שונות, בקריטריונים הנורמטיביים. הקבצה מתייחסת לדרך שבה מקבצים תלמידים לקבוצות על בסיס יכולותיהם, כך שנוצרות קבוצות הומוגניות. הקבצה יכולה להיות תכנית כוללת שבמסגרתה לומדים תלמידים את כל המקצועות בבית-הספר ומאידך, היא יכולה להיות ספציפית למקצוע מסוים, כך שתלמיד ילמד ברמות שונות במקצועות שונים. שיקול מרכזי ביצירת הקבצות קשור בהנחה לפיה לימוד קבוצת תלמידים שהיא הומוגנית מבחינת היכולת וההישגים הינו יעיל יותר מאשר התייחסות לצרכים מגוונים של קבוצת יכולת הטרוגנית. דוגמה אחרת להסללה מתייחסת למסלולים השונים המוצעים לבנים ולבנות במערכת החינוך ולאופן שמסלולים אלו מכתיבים מאוחר יותר תפקידים מגדריים במרחב הפרטי והציבורי. כך למשל, ניתן לראות בנים במקצועות יותר ראליים ובנות במקצועות יותר הומניים.
לבנים הישגים טובים יותר מלבנות במקצועות ראליים.
טקסט 3
הקבצה (חלוקה למסלולים במערכת החינוך) היא אחד מערוצי ההסללה של מערכות חינוך שונות בעולם שביקשו להתמודד עם הכיתות ההטרוגניות דרך העברה של תלמידים ותלמידות שאינם עומדים, מסיבות שונות, בקריטריונים הנורמטיביים. הקבצה מתייחסת לדרך שבה מקבצים תלמידים לקבוצות על בסיס יכולותיהם, כך שנוצרות קבוצות הומוגניות. הקבצה יכולה להיות תכנית כוללת שבמסגרתה לומדים תלמידים את כל המקצועות בבית-הספר ומאידך, היא יכולה להיות ספציפית למקצוע מסוים, כך שתלמיד ילמד ברמות שונות במקצועות שונים. שיקול מרכזי ביצירת הקבצות קשור בהנחה לפיה לימוד קבוצת תלמידים שהיא הומוגנית מבחינת היכולת וההישגים הינו יעיל יותר מאשר התייחסות לצרכים מגוונים של קבוצת יכולת הטרוגנית. דוגמה אחרת להסללה מתייחסת למסלולים השונים המוצעים לבנים ולבנות במערכת החינוך ולאופן שמסלולים אלו מכתיבים מאוחר יותר תפקידים מגדריים במרחב הפרטי והציבורי. כך למשל, ניתן לראות בנים במקצועות יותר ראליים ובנות במקצועות יותר הומניים.
הנחת יסוד שעומדת בבסיס ההקבצה היא יצירת שונות בין התלמידים על מנת שיוכלו ללמוד אחד מהשני.
הערכה עצמית אקדמית הינה דוגמא להערכה עצמית ספציפית.
התשובה הנכונה היא : נכון.
התשובה מופיעה בטקסט מספר 1:
"הערכה עצמית ספציפית מתייחסת לתפיסה עצמית כלפי תחום מסוים. כך הערכה עצמית אקדמית מתייחסת לתפיסות התלמיד לגבי יכוולותיו האקדמיות ולתפיסות שיש לו לגבי עצמו בסיטואציות של הישג".
הערכה עצמית אקדמית כוללת בתוכה גם את המושג הערכה עצמית ספציפית.
התשובה הנכונה היא : לא נכון.
על פי הטקסט, ניתן לראות כי ההיפך הוא הנכון. התשובה מופיעה בטקסט מספר 1:
"הערכה עצמית ספציפית מתייחסת לתפיסה עצמית כלפי תחום מסוים. כך הערכה עצמית אקדמית מתייחסת לתפיסות התלמיד לגבי יכוולותיו האקדמיות ולתפיסות שיש לו לגבי עצמו בסיטואציות של הישג".
הערכה עצמית אקדמית מתפתחת עוד בטרם בית הספר היסודי.
התשובה הנכונה היא : לא ניתן לדעת.
על פי טקסט מספר 1 אין מידע שיאשש אם יפריך את טענה זו.
לכן לא ניתן לדעת האם המשפט נכון.
על פי הקטע, סביר שתלמיד שלומד בבית ספר שקשה להתקבל אליו יהיה בעל הערכה עצמית אקדמית נמוכה יותר בהשוואה לתלמיד שלומד בבית ספר ללא תנאי קבלה.
התשובה הנכונה היא : נכון.
התשובה מופיעה בטקסט מספר 1:
" מחקר שנערך ב-26 מדינות מצא כי תלמידים עם ממוצע ציונים גבוה הלומדים בבתי ספר סלקטיביים נוטים להיות בעלי הערכה עצמית אקדמית נמוכה יותר מאשר תלמידים אשר לומדים בבית ספר לא סלקטיביים."
על פי המחקר המופיע בסוף הקטע, הערכה עצמית אקדמית קשורה באופן שלילי לרגשות שליליים כמו אכזבה ודחייה.
התשובה הנכונה היא : לא נכון.
על פי הטקסט, ניתן לראות כי המידע אינו נכון. התשובה מופיעה בטקסט מספר 1:
"מחקר אחר מצא קשר בין תחושת הישג וביצוע אקדמי, כך שהנאה היתה בקשר חיובי להישגים במתמטיקה בעוד שחרדה ושעמום היו קשורים באופן שלילי להישגים במתמטיקה."
לכן, מדובר ב"חרדה ושעמום" ולא אכזבה ודחייה.
במחקר שנערך בקרב 1710 תלמידים נמצא קשר בין הערכה עצמית לרגש בארבעה תחומים: מתמטיקה, פיזיקה, אנגלית וצרפתית.
התשובה הנכונה היא : לא נכון.
על פי הטקסט, ניתן לראות כי המידע אינו נכון. התשובה מופיעה בטקסט מספר 1:
"במחקר שנערך בקרב 1710 תלמידים נמצא קשר בין הערכה עצמית לרגש בארבעה תחומים: מתמטיקה, פיזיקה, אנגלית וגרמנית."
לכן, מדובר ב"גרמנית" ולא צרפתית.
סביר כי אדם בעל חרדה ממתמטיקה יגיב באופן שלילי לסיטואציה בה הוא צריך לחשב עודף מקנייה במכולת.
התשובה הנכונה היא : נכון.
התשובה מופיעה בטקסט מספר 2:
"החרדה משפיעה על היכולת לערוך חישובים ולפתור בעיות במגוון רחב ביום-יום ובסיטואציות לימודיות. חרדה ממתמטיקה משפיעה על לימודי מתמטיקה, ביצועים במתמטיקה, וכן עניין בלימודי מקצועות המדעים, הטכנולוגיה, ההנדסה והמתמטיקה ופיתוח קריירות בהם. מעבר לכך, לחרדה ממתמטיקה השפעות מזיקות על חיי היומיום כדוגמת חישוב כמות התרופות שיש לצרוך."
על תאוריית "השליטה הקשבית" סביר כי אדם בעל חרדה ממתמטיקה יציג ביצועים גרועים בתחום.
התשובה הנכונה היא : לא נכון.
על פי הטקסט, ניתן לראות כי ההיפך הוא הנכון. התשובה מופיעה בטקסט מספר 2:
"תיאוריית "השליטה הקשבית" מספקת בסיס להבנת הירידה בביצועיהם של בעלי חרדה ממתמטיקה בתחום המתמטיקה, על אף היותם בעלי הידע הנדרש."
יש הבדל בין בנים לבנות בשכיחות החרדה ממתמטיקה, כך שבקרב בנות השכיחות גבוהה יותר.
התשובה הנכונה היא : לא ניתן לדעת.
על פי טקסט מספר 2 אין מידע שיאשש אם יפריך את טענה זו.
לכן לא ניתן לדעת האם המשפט נכון.
התהליך אשר בבסיס שיטת המיינדפולנס הוא הוויסות הפיזי, המסייע להוריד את עוצמת התגובה הרגשית השלילית המתעוררת מהגירוי המאיים.
התשובה הנכונה היא : לא נכון.
על פי טקסט מספר 2 ניתן לראות שהתילך הינו רגשי ולא פיזי.
"התהליך אשר בבסיס שיטת המיינדפולנס הוא הוויסות הרגשי, המסייע להוריד את עוצמת התגובה הרגשית השלילית המתעוררת מהגירוי המאיים".
אימון קצר בתרגילי נשימות משיטת ה"מיינדפולנס" לפני ביצוע מבחן במתמטיקה נמצא כמשפר את תחושת הרוגע והביצועים במתמטיקה בקרב סטודנטים בעלי חרדה נמוכה ממתמטיקה.
התשובה הנכונה היא : לא ניתן לדעת.
על פי טקסט מספר 2 ניתן לראות כי אימון משפר תחושת רוגע וביצועים בקרב סטונדטים בעלי חרדה גבוהה, אך לא ידוע כיצד הדבר משפיע על בעלי חרדה נמוכה.
"אימון קצר בתרגילי נשימות משיטת ה"מיינדפולנס" לפני ביצוע מבחן במתמטיקה נמצא כמשפר את תחושת הרוגע והביצועים במתמטיקה בקרב סטודנטים בעלי חרדה גבוהה ממתמטיקה".
שלוש יחידות במתמטיקה בחטיבה או בתיכון היא דוגמא להסללה במערכת החינוך.
התשובה הנכונה היא : נכון.
התשובה מופיעה בטקסט מספר 3:
"הקבצה מתייחסת לדרך שבה מקבצים תלמידים לקבוצות על בסיס יכולותיהם, כך שנוצרות קבוצות הומוגניות. הקבצה יכולה להיות תכנית כוללת שבמסגרתה לומדים תלמידים את כל המקצועות בבית-הספר ומאידך, היא יכולה להיות ספציפית למקצוע מסוים, כך שתלמיד ילמד ברמות שונות במקצועות שונים".
מורה שילמד הקבצה במקצוע מסוים יצטרך להיות יצרתי מאוד מאחר והרמה בכיתתו תהיה מגוונת מאוד.
התשובה הנכונה היא : לא נכון.
על פי טקסט מספר 3 ניתן לראות כי ההיפך הוא הנכון:
"הקבצה מתייחסת לדרך שבה מקבצים תלמידים לקבוצות על בסיס יכולותיהם, כך שנוצרות קבוצות הומוגניות.
לבנים הישגים טובים יותר מלבנות במקצועות ראליים.
התשובה הנכונה היא : לא ניתן לדעת.
על פי טקסט מספר 3 לא ניתן לדעת האם יש פער ממשי בין ההישגים במקצועות ריאליים בין בנים לבנות.
שימו לב כי נכתב בטקסט שיש הבדל במסלולים המוצעים ולא בהישגים מממשיים:
"דוגמה אחרת להסללה מתייחסת למסלולים השונים המוצעים לבנים ולבנות במערכת החינוך ולאופן שמסלולים אלו מכתיבים מאוחר יותר תפקידים מגדריים במרחב הפרטי והציבורי."
הנחת יסוד שעומדת בבסיס ההקבצה היא יצירת שונות בין התלמידים על מנת שיוכלו ללמוד אחד מהשני.
התשובה הנכונה היא : לא נכון.
על פי טקסט מספר 3 ניתן לראות כי ההיפך הוא הנכון.
"שיקול מרכזי ביצירת הקבצות קשור בהנחה לפיה לימוד קבוצת תלמידים שהיא הומוגנית מבחינת היכולת וההישגים הינו יעיל יותר מאשר התייחסות לצרכים מגוונים של קבוצת יכולת הטרוגנית."