במבחן יופיעו טקסטים שונים ולאחריהם שאלות עבורן תצטרכו לבחור בתשובה המתאימה. יש לבחור את התשובה הנכונה ביותר מבין ארבעת האפשרויות. זכרו כי לכל שאלה יש תשובה אחת נכונה. במידה והינך מתלבט\ת, מומלץ לפסול תשובות.
שימו לב, המבחן כולל 15 שאלות. הזמן הכולל לביצוע המבחן הוא 15 דקות.
בהצלחה!
שים לב! באפשרותך לדלג על שאלות, ובמידה וסיימת לפני הזמן, תוכל לחזור לשאלות אלה לפי סדרן שלהן.
האם מקקים באמת יכולים לשרוד שואה גרעינית?
בראש ובראשונה, דבר אינו יכול לשרוד בחום העז ששורר באזור הפגיעה. עם זאת, למקק יש סיכוי לא רע לשרוד את הנשורת שמגיעה לאחר מכן. המקק הממוצע מסוגל לעמוד בקרינה של 6,400 ראד [יחידת מדידה רשמית לחשיפה לקרינה]. המינון הקטלני לבני אדם, לעומת זאת, הוא 500 ראד בלבד – שווה ערך, פחות או יותר, ל-42 סריקות CT מלאות בו-זמנית.
אחת התיאוריות מייחסת את העמידות של המקקים לקצב התחלקות התאים: בפרטים בוגרים קצב ההתחלקות נמוך במיוחד. מאחר והקרינה גורמת למרבית המוטציות ב-DNA שמשוכפל – תופעה שמתרחשת בעיקר בתאים מתחלקים – הרי שההאטה של קצב השכפול מגינה על המקקים מפני קרינה.
אולם, אפילו המקקים אינם יכולים להשתוות לחיידק דינוקוקוס רדיודיורנס, שכמעט ואינו נפגע כלל מקרינה. במחקרים שונים התגלה שהחיידק מסוגל לשרוד מנת קרינה בעוצמה של 1.5 מיליון ראד. סביר להניח שדי בכך כדי לשרוד פצצה של 1.2 מגה-טון – אשר מומחים מעריכים שהיא הגדולה ביותר במאגר התחמושת של ארה"ב.
למדענים עדיין לא ברור איזה מנגנון לתיקון DNA מאפשר לחיידק דינוקוקוס רדיודיורנס לעמוד ברמות כה גבוהות של קרינה. אחת האפשרויות היא שברגע שבו מתפרקות שרשראות ה-DNA של החיידק, מגינים חלבונים על קצוות השרשרת די זמן עד שהיא שבה ומתחברת (בדומה לקצוות של חבל קרוע שמאוחים מיד, עוד לפני שהם מספיקים להיפרד ולהתרחק זה מזה). אם יתברר שכך אכן הדבר, יתכן שיצליחו המדענים להציע חלבון דומה לתאים של בני אדם – שיוכלו לשרוד אף יותר מהמקקים.
ממה נובעת עמידותם של המקקים לקרינה?
האם מקקים באמת יכולים לשרוד שואה גרעינית?
בראש ובראשונה, דבר אינו יכול לשרוד בחום העז ששורר באזור הפגיעה. עם זאת, למקק יש סיכוי לא רע לשרוד את הנשורת שמגיעה לאחר מכן. המקק הממוצע מסוגל לעמוד בקרינה של 6,400 ראד [יחידת מדידה רשמית לחשיפה לקרינה]. המינון הקטלני לבני אדם, לעומת זאת, הוא 500 ראד בלבד – שווה ערך, פחות או יותר, ל-42 סריקות CT מלאות בו-זמנית.
אחת התיאוריות מייחסת את העמידות של המקקים לקצב התחלקות התאים: בפרטים בוגרים קצב ההתחלקות נמוך במיוחד. מאחר והקרינה גורמת למרבית המוטציות ב-DNA שמשוכפל – תופעה שמתרחשת בעיקר בתאים מתחלקים – הרי שההאטה של קצב השכפול מגינה על המקקים מפני קרינה.
אולם, אפילו המקקים אינם יכולים להשתוות לחיידק דינוקוקוס רדיודיורנס, שכמעט ואינו נפגע כלל מקרינה. במחקרים שונים התגלה שהחיידק מסוגל לשרוד מנת קרינה בעוצמה של 1.5 מיליון ראד. סביר להניח שדי בכך כדי לשרוד פצצה של 1.2 מגה-טון – אשר מומחים מעריכים שהיא הגדולה ביותר במאגר התחמושת של ארה"ב.
למדענים עדיין לא ברור איזה מנגנון לתיקון DNA מאפשר לחיידק דינוקוקוס רדיודיורנס לעמוד ברמות כה גבוהות של קרינה. אחת האפשרויות היא שברגע שבו מתפרקות שרשראות ה-DNA של החיידק, מגינים חלבונים על קצוות השרשרת די זמן עד שהיא שבה ומתחברת (בדומה לקצוות של חבל קרוע שמאוחים מיד, עוד לפני שהם מספיקים להיפרד ולהתרחק זה מזה). אם יתברר שכך אכן הדבר, יתכן שיצליחו המדענים להציע חלבון דומה לתאים של בני אדם – שיוכלו לשרוד אף יותר מהמקקים.
באיזו מרמות הקרינה הבאות ישרדו גם בן אדם וגם מקק?
האם מקקים באמת יכולים לשרוד שואה גרעינית?
בראש ובראשונה, דבר אינו יכול לשרוד בחום העז ששורר באזור הפגיעה. עם זאת, למקק יש סיכוי לא רע לשרוד את הנשורת שמגיעה לאחר מכן. המקק הממוצע מסוגל לעמוד בקרינה של 6,400 ראד [יחידת מדידה רשמית לחשיפה לקרינה]. המינון הקטלני לבני אדם, לעומת זאת, הוא 500 ראד בלבד – שווה ערך, פחות או יותר, ל-42 סריקות CT מלאות בו-זמנית.
אחת התיאוריות מייחסת את העמידות של המקקים לקצב התחלקות התאים: בפרטים בוגרים קצב ההתחלקות נמוך במיוחד. מאחר והקרינה גורמת למרבית המוטציות ב-DNA שמשוכפל – תופעה שמתרחשת בעיקר בתאים מתחלקים – הרי שההאטה של קצב השכפול מגינה על המקקים מפני קרינה.
אולם, אפילו המקקים אינם יכולים להשתוות לחיידק דינוקוקוס רדיודיורנס, שכמעט ואינו נפגע כלל מקרינה. במחקרים שונים התגלה שהחיידק מסוגל לשרוד מנת קרינה בעוצמה של 1.5 מיליון ראד. סביר להניח שדי בכך כדי לשרוד פצצה של 1.2 מגה-טון – אשר מומחים מעריכים שהיא הגדולה ביותר במאגר התחמושת של ארה"ב.
למדענים עדיין לא ברור איזה מנגנון לתיקון DNA מאפשר לחיידק דינוקוקוס רדיודיורנס לעמוד ברמות כה גבוהות של קרינה. אחת האפשרויות היא שברגע שבו מתפרקות שרשראות ה-DNA של החיידק, מגינים חלבונים על קצוות השרשרת די זמן עד שהיא שבה ומתחברת (בדומה לקצוות של חבל קרוע שמאוחים מיד, עוד לפני שהם מספיקים להיפרד ולהתרחק זה מזה). אם יתברר שכך אכן הדבר, יתכן שיצליחו המדענים להציע חלבון דומה לתאים של בני אדם – שיוכלו לשרוד אף יותר מהמקקים.
איך באה לידי ביטוי ההשפעה המזיקה של הקרינה, לפי הקטע?
האם מקקים באמת יכולים לשרוד שואה גרעינית?
בראש ובראשונה, דבר אינו יכול לשרוד בחום העז ששורר באזור הפגיעה. עם זאת, למקק יש סיכוי לא רע לשרוד את הנשורת שמגיעה לאחר מכן. המקק הממוצע מסוגל לעמוד בקרינה של 6,400 ראד [יחידת מדידה רשמית לחשיפה לקרינה]. המינון הקטלני לבני אדם, לעומת זאת, הוא 500 ראד בלבד – שווה ערך, פחות או יותר, ל-42 סריקות CT מלאות בו-זמנית.
אחת התיאוריות מייחסת את העמידות של המקקים לקצב התחלקות התאים: בפרטים בוגרים קצב ההתחלקות נמוך במיוחד. מאחר והקרינה גורמת למרבית המוטציות ב-DNA שמשוכפל – תופעה שמתרחשת בעיקר בתאים מתחלקים – הרי שההאטה של קצב השכפול מגינה על המקקים מפני קרינה.
אולם, אפילו המקקים אינם יכולים להשתוות לחיידק דינוקוקוס רדיודיורנס, שכמעט ואינו נפגע כלל מקרינה. במחקרים שונים התגלה שהחיידק מסוגל לשרוד מנת קרינה בעוצמה של 1.5 מיליון ראד. סביר להניח שדי בכך כדי לשרוד פצצה של 1.2 מגה-טון – אשר מומחים מעריכים שהיא הגדולה ביותר במאגר התחמושת של ארה"ב.
למדענים עדיין לא ברור איזה מנגנון לתיקון DNA מאפשר לחיידק דינוקוקוס רדיודיורנס לעמוד ברמות כה גבוהות של קרינה. אחת האפשרויות היא שברגע שבו מתפרקות שרשראות ה-DNA של החיידק, מגינים חלבונים על קצוות השרשרת די זמן עד שהיא שבה ומתחברת (בדומה לקצוות של חבל קרוע שמאוחים מיד, עוד לפני שהם מספיקים להיפרד ולהתרחק זה מזה). אם יתברר שכך אכן הדבר, יתכן שיצליחו המדענים להציע חלבון דומה לתאים של בני אדם – שיוכלו לשרוד אף יותר מהמקקים.
איזה מהפיתוחים הבאים יביא לעמידות בני אדם בפני קרינה?
מאז הקמת תעלת סואץ, ישנה תופעה של הגירת דגים לים סוף, המכונה "הגירה לספסית" (על שם האחראי לכריית תעלת סואץ, פרדיננד דה-לספס). מחקר חדש שנערך לאחרונה בישראל גילה תופעה ייחודית: לדגים המהגרים שעברו מים סוף דרך תעלת סואץ יש עיניים קטנות יותר מאשר לבני משפחתם הים-תיכוניים. מדוע דווקא דגים עם עיניים קטנות היגרו למי הים התיכון?
בין מיני דגים הפעילים ביום ובלילה קיים הבדל בגודל העין: עין גדולה מאפשרת חדירה של אור רב ומאפשרת חדות ראייה גבוהה, ולכן לדגים פעילי לילה יש עין גדולה יותר, שמאפשרת להם לראות טוב בתנאים שהתאורה בהם חלשה. העיניים הגדולות גם רגישות יותר לאור, ולכן דגים בעלי עיניים גדולות רגישים לסנוור בעוצמות התאורה של אור היום. בעלי החיים היומיים, לעומת זאת, מאופיינים בעיניים קטנות יותר ורגישות פחות.
ההשוואה בין הדגים המהגרים לדגים המקומיים העלתה ממצאים מפתיעים: בשתי משפחות, הקוליסיים (Scombridae) והצניניתיים (Carangidae), שכוללות מינים שטורפים בים הפתוח ושנשענים בעיקר על ראייה לצורך מציאת טרפם, לדגים המהגרים היו עיניים קטנות יותר מאשר למינים המקומיים. לעומת זאת, במשפחת המוליתיים (Mullidae), שכוללת מינים שאינם נשענים על ראייתם, לא נמצא הבדל בגודל העין בין המהגרים למינים המקומיים.
כיצד ניתן להסביר את ההבדל בגודל העין? המפתח לפתרון התעלומה נעוץ ככל הנראה דווקא בתעלת סואץ עצמה. התעלה רדודה יחסית ועומקה 25 מטרים בלבד. בשל כך היא מוארת היטב, ולכן ייתכן שדגים בעלי עיניים גדולות נמנעו מלעבור בה מחשש לסנוור, בעוד שדגים בעלי עיניים קטנות עברו בה בלי היסוס. משמעות הדבר היא שהתעלה יצרה סלקציה ראייתית על ההגירה הלספסית לים התיכון.
ממצאי המחקר מסייעים להסביר תופעה מוכרת: המינים המהגרים מאכלסים את האזורים הרדודים והמוארים יותר בים התיכון, ודוחקים את המינים המקומיים לעומק. המין הים תיכוני מעמיק את מיקומו בעמודת המים והמין המהגר מתמקם במים הרדודים יחסית.
איך מכונה מעבר הדגים מים סוף לים התיכון?
מאז הקמת תעלת סואץ, ישנה תופעה של הגירת דגים לים סוף, המכונה "הגירה לספסית" (על שם האחראי לכריית תעלת סואץ, פרדיננד דה-לספס). מחקר חדש שנערך לאחרונה בישראל גילה תופעה ייחודית: לדגים המהגרים שעברו מים סוף דרך תעלת סואץ יש עיניים קטנות יותר מאשר לבני משפחתם הים-תיכוניים. מדוע דווקא דגים עם עיניים קטנות היגרו למי הים התיכון?
בין מיני דגים הפעילים ביום ובלילה קיים הבדל בגודל העין: עין גדולה מאפשרת חדירה של אור רב ומאפשרת חדות ראייה גבוהה, ולכן לדגים פעילי לילה יש עין גדולה יותר, שמאפשרת להם לראות טוב בתנאים שהתאורה בהם חלשה. העיניים הגדולות גם רגישות יותר לאור, ולכן דגים בעלי עיניים גדולות רגישים לסנוור בעוצמות התאורה של אור היום. בעלי החיים היומיים, לעומת זאת, מאופיינים בעיניים קטנות יותר ורגישות פחות.
ההשוואה בין הדגים המהגרים לדגים המקומיים העלתה ממצאים מפתיעים: בשתי משפחות, הקוליסיים (Scombridae) והצניניתיים (Carangidae), שכוללות מינים שטורפים בים הפתוח ושנשענים בעיקר על ראייה לצורך מציאת טרפם, לדגים המהגרים היו עיניים קטנות יותר מאשר למינים המקומיים. לעומת זאת, במשפחת המוליתיים (Mullidae), שכוללת מינים שאינם נשענים על ראייתם, לא נמצא הבדל בגודל העין בין המהגרים למינים המקומיים.
כיצד ניתן להסביר את ההבדל בגודל העין? המפתח לפתרון התעלומה נעוץ ככל הנראה דווקא בתעלת סואץ עצמה. התעלה רדודה יחסית ועומקה 25 מטרים בלבד. בשל כך היא מוארת היטב, ולכן ייתכן שדגים בעלי עיניים גדולות נמנעו מלעבור בה מחשש לסנוור, בעוד שדגים בעלי עיניים קטנות עברו בה בלי היסוס. משמעות הדבר היא שהתעלה יצרה סלקציה ראייתית על ההגירה הלספסית לים התיכון.
ממצאי המחקר מסייעים להסביר תופעה מוכרת: המינים המהגרים מאכלסים את האזורים הרדודים והמוארים יותר בים התיכון, ודוחקים את המינים המקומיים לעומק. המין הים תיכוני מעמיק את מיקומו בעמודת המים והמין המהגר מתמקם במים הרדודים יחסית.
כותרת מתאימה לקטע תהיה:
מאז הקמת תעלת סואץ, ישנה תופעה של הגירת דגים לים סוף, המכונה "הגירה לספסית" (על שם האחראי לכריית תעלת סואץ, פרדיננד דה-לספס). מחקר חדש שנערך לאחרונה בישראל גילה תופעה ייחודית: לדגים המהגרים שעברו מים סוף דרך תעלת סואץ יש עיניים קטנות יותר מאשר לבני משפחתם הים-תיכוניים. מדוע דווקא דגים עם עיניים קטנות היגרו למי הים התיכון?
בין מיני דגים הפעילים ביום ובלילה קיים הבדל בגודל העין: עין גדולה מאפשרת חדירה של אור רב ומאפשרת חדות ראייה גבוהה, ולכן לדגים פעילי לילה יש עין גדולה יותר, שמאפשרת להם לראות טוב בתנאים שהתאורה בהם חלשה. העיניים הגדולות גם רגישות יותר לאור, ולכן דגים בעלי עיניים גדולות רגישים לסנוור בעוצמות התאורה של אור היום. בעלי החיים היומיים, לעומת זאת, מאופיינים בעיניים קטנות יותר ורגישות פחות.
ההשוואה בין הדגים המהגרים לדגים המקומיים העלתה ממצאים מפתיעים: בשתי משפחות, הקוליסיים (Scombridae) והצניניתיים (Carangidae), שכוללות מינים שטורפים בים הפתוח ושנשענים בעיקר על ראייה לצורך מציאת טרפם, לדגים המהגרים היו עיניים קטנות יותר מאשר למינים המקומיים. לעומת זאת, במשפחת המוליתיים (Mullidae), שכוללת מינים שאינם נשענים על ראייתם, לא נמצא הבדל בגודל העין בין המהגרים למינים המקומיים.
כיצד ניתן להסביר את ההבדל בגודל העין? המפתח לפתרון התעלומה נעוץ ככל הנראה דווקא בתעלת סואץ עצמה. התעלה רדודה יחסית ועומקה 25 מטרים בלבד. בשל כך היא מוארת היטב, ולכן ייתכן שדגים בעלי עיניים גדולות נמנעו מלעבור בה מחשש לסנוור, בעוד שדגים בעלי עיניים קטנות עברו בה בלי היסוס. משמעות הדבר היא שהתעלה יצרה סלקציה ראייתית על ההגירה הלספסית לים התיכון.
ממצאי המחקר מסייעים להסביר תופעה מוכרת: המינים המהגרים מאכלסים את האזורים הרדודים והמוארים יותר בים התיכון, ודוחקים את המינים המקומיים לעומק. המין הים תיכוני מעמיק את מיקומו בעמודת המים והמין המהגר מתמקם במים הרדודים יחסית.
איזו עין סביר שתהיה לדג שפעיל בלילה?
מאז הקמת תעלת סואץ, ישנה תופעה של הגירת דגים לים סוף, המכונה "הגירה לספסית" (על שם האחראי לכריית תעלת סואץ, פרדיננד דה-לספס). מחקר חדש שנערך לאחרונה בישראל גילה תופעה ייחודית: לדגים המהגרים שעברו מים סוף דרך תעלת סואץ יש עיניים קטנות יותר מאשר לבני משפחתם הים-תיכוניים. מדוע דווקא דגים עם עיניים קטנות היגרו למי הים התיכון?
בין מיני דגים הפעילים ביום ובלילה קיים הבדל בגודל העין: עין גדולה מאפשרת חדירה של אור רב ומאפשרת חדות ראייה גבוהה, ולכן לדגים פעילי לילה יש עין גדולה יותר, שמאפשרת להם לראות טוב בתנאים שהתאורה בהם חלשה. העיניים הגדולות גם רגישות יותר לאור, ולכן דגים בעלי עיניים גדולות רגישים לסנוור בעוצמות התאורה של אור היום. בעלי החיים היומיים, לעומת זאת, מאופיינים בעיניים קטנות יותר ורגישות פחות.
ההשוואה בין הדגים המהגרים לדגים המקומיים העלתה ממצאים מפתיעים: בשתי משפחות, הקוליסיים (Scombridae) והצניניתיים (Carangidae), שכוללות מינים שטורפים בים הפתוח ושנשענים בעיקר על ראייה לצורך מציאת טרפם, לדגים המהגרים היו עיניים קטנות יותר מאשר למינים המקומיים. לעומת זאת, במשפחת המוליתיים (Mullidae), שכוללת מינים שאינם נשענים על ראייתם, לא נמצא הבדל בגודל העין בין המהגרים למינים המקומיים.
כיצד ניתן להסביר את ההבדל בגודל העין? המפתח לפתרון התעלומה נעוץ ככל הנראה דווקא בתעלת סואץ עצמה. התעלה רדודה יחסית ועומקה 25 מטרים בלבד. בשל כך היא מוארת היטב, ולכן ייתכן שדגים בעלי עיניים גדולות נמנעו מלעבור בה מחשש לסנוור, בעוד שדגים בעלי עיניים קטנות עברו בה בלי היסוס. משמעות הדבר היא שהתעלה יצרה סלקציה ראייתית על ההגירה הלספסית לים התיכון.
ממצאי המחקר מסייעים להסביר תופעה מוכרת: המינים המהגרים מאכלסים את האזורים הרדודים והמוארים יותר בים התיכון, ודוחקים את המינים המקומיים לעומק. המין הים תיכוני מעמיק את מיקומו בעמודת המים והמין המהגר מתמקם במים הרדודים יחסית.
באיזה סוגי דגים נמצא הבדל בגודל העיניים בין דג "מהגר" לדג "מקומי"?
מאז הקמת תעלת סואץ, ישנה תופעה של הגירת דגים לים סוף, המכונה "הגירה לספסית" (על שם האחראי לכריית תעלת סואץ, פרדיננד דה-לספס). מחקר חדש שנערך לאחרונה בישראל גילה תופעה ייחודית: לדגים המהגרים שעברו מים סוף דרך תעלת סואץ יש עיניים קטנות יותר מאשר לבני משפחתם הים-תיכוניים. מדוע דווקא דגים עם עיניים קטנות היגרו למי הים התיכון?
בין מיני דגים הפעילים ביום ובלילה קיים הבדל בגודל העין: עין גדולה מאפשרת חדירה של אור רב ומאפשרת חדות ראייה גבוהה, ולכן לדגים פעילי לילה יש עין גדולה יותר, שמאפשרת להם לראות טוב בתנאים שהתאורה בהם חלשה. העיניים הגדולות גם רגישות יותר לאור, ולכן דגים בעלי עיניים גדולות רגישים לסנוור בעוצמות התאורה של אור היום. בעלי החיים היומיים, לעומת זאת, מאופיינים בעיניים קטנות יותר ורגישות פחות.
ההשוואה בין הדגים המהגרים לדגים המקומיים העלתה ממצאים מפתיעים: בשתי משפחות, הקוליסיים (Scombridae) והצניניתיים (Carangidae), שכוללות מינים שטורפים בים הפתוח ושנשענים בעיקר על ראייה לצורך מציאת טרפם, לדגים המהגרים היו עיניים קטנות יותר מאשר למינים המקומיים. לעומת זאת, במשפחת המוליתיים (Mullidae), שכוללת מינים שאינם נשענים על ראייתם, לא נמצא הבדל בגודל העין בין המהגרים למינים המקומיים.
כיצד ניתן להסביר את ההבדל בגודל העין? המפתח לפתרון התעלומה נעוץ ככל הנראה דווקא בתעלת סואץ עצמה. התעלה רדודה יחסית ועומקה 25 מטרים בלבד. בשל כך היא מוארת היטב, ולכן ייתכן שדגים בעלי עיניים גדולות נמנעו מלעבור בה מחשש לסנוור, בעוד שדגים בעלי עיניים קטנות עברו בה בלי היסוס. משמעות הדבר היא שהתעלה יצרה סלקציה ראייתית על ההגירה הלספסית לים התיכון.
ממצאי המחקר מסייעים להסביר תופעה מוכרת: המינים המהגרים מאכלסים את האזורים הרדודים והמוארים יותר בים התיכון, ודוחקים את המינים המקומיים לעומק. המין הים תיכוני מעמיק את מיקומו בעמודת המים והמין המהגר מתמקם במים הרדודים יחסית.
מדוע דווקא דגים בעלי עיניים קטנות עברו את תעלת סואץ?
מאז הקמת תעלת סואץ, ישנה תופעה של הגירת דגים לים סוף, המכונה "הגירה לספסית" (על שם האחראי לכריית תעלת סואץ, פרדיננד דה-לספס). מחקר חדש שנערך לאחרונה בישראל גילה תופעה ייחודית: לדגים המהגרים שעברו מים סוף דרך תעלת סואץ יש עיניים קטנות יותר מאשר לבני משפחתם הים-תיכוניים. מדוע דווקא דגים עם עיניים קטנות היגרו למי הים התיכון?
בין מיני דגים הפעילים ביום ובלילה קיים הבדל בגודל העין: עין גדולה מאפשרת חדירה של אור רב ומאפשרת חדות ראייה גבוהה, ולכן לדגים פעילי לילה יש עין גדולה יותר, שמאפשרת להם לראות טוב בתנאים שהתאורה בהם חלשה. העיניים הגדולות גם רגישות יותר לאור, ולכן דגים בעלי עיניים גדולות רגישים לסנוור בעוצמות התאורה של אור היום. בעלי החיים היומיים, לעומת זאת, מאופיינים בעיניים קטנות יותר ורגישות פחות.
ההשוואה בין הדגים המהגרים לדגים המקומיים העלתה ממצאים מפתיעים: בשתי משפחות, הקוליסיים (Scombridae) והצניניתיים (Carangidae), שכוללות מינים שטורפים בים הפתוח ושנשענים בעיקר על ראייה לצורך מציאת טרפם, לדגים המהגרים היו עיניים קטנות יותר מאשר למינים המקומיים. לעומת זאת, במשפחת המוליתיים (Mullidae), שכוללת מינים שאינם נשענים על ראייתם, לא נמצא הבדל בגודל העין בין המהגרים למינים המקומיים.
כיצד ניתן להסביר את ההבדל בגודל העין? המפתח לפתרון התעלומה נעוץ ככל הנראה דווקא בתעלת סואץ עצמה. התעלה רדודה יחסית ועומקה 25 מטרים בלבד. בשל כך היא מוארת היטב, ולכן ייתכן שדגים בעלי עיניים גדולות נמנעו מלעבור בה מחשש לסנוור, בעוד שדגים בעלי עיניים קטנות עברו בה בלי היסוס. משמעות הדבר היא שהתעלה יצרה סלקציה ראייתית על ההגירה הלספסית לים התיכון.
ממצאי המחקר מסייעים להסביר תופעה מוכרת: המינים המהגרים מאכלסים את האזורים הרדודים והמוארים יותר בים התיכון, ודוחקים את המינים המקומיים לעומק. המין הים תיכוני מעמיק את מיקומו בעמודת המים והמין המהגר מתמקם במים הרדודים יחסית.
איזה דגים סביר שיימצאו באזורים העמוקים של הים התיכון?
"מדינת ישראל מתקרבת מאוד לגבול כושר הנשיאה שלה, ומצוקת השטח ההולכת וגוברת עלולה לדרדר אותה לדרגה של מדינת עולם שלישית", כך מתריע פרופ' ארנון סופר מאוניברסיטת חיפה.
מדינת ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם המערבי, תופעה שבולטת בעיקר במישור החוף: כבר כיום שני שלישים מאוכלוסיית ישראל מתגוררים על קו המים של הים התיכון. הצפיפות העומדת כיום על 357 נפש לק"מ רבוע צפויה לעמוד על 450 נפש לקמ"ר בעוד כ-20 שנים, כשאוכלוסיית ישראל אמורה להגיע למספר של 11 מיליון נפש בשנת 2034. לדבריו של פרופ' סופר, גידול זה יצריך גידול ניכר במערכות התחבורה, התפלת המים, תחנות כוח ועוד. משמעות של צרכים אלה היא שטחים נוספים, מה שיגדיל עוד יותר את מצוקת השטח. "מדינה צפופה היא מדינה אלימה המידרדרת לעולם שלישי", מתריע פרופסור סופר.
הפתרון האפשרי והיעיל לדבריו של פרופ' סופר הוא הקמת איים מלאכותיים בים, שיהוו בשלב הראשון שטח עבור מתקני תשתיות כמו שדות תעופה, מתקני התפלת מים, תחנות כוח, נמלים….. בשנים האחרונות עלה כבר הרעיון של הקמת איים מלאכותיים, אולם הוא נתקל בשתי התנגדויות מרכזיות: טענות על חוסר כדאיות כלכלית וטענות על פגיעה בסביבה. אולם כעת ישנן שורה של טכנולוגיות חדשות להקמת איים מלאכותיים, שנותנים מענה לשתי טענות אלה.
לדבריו של פרופ' סופר, "גורמים רבים ירוויחו מייבוש הים ורבים יפסידו בחלקתם הקטנה, אבל מדינת ישראל תרוויח מכך".
מה הוא האזור הצפוף ביותר בארץ?
"מדינת ישראל מתקרבת מאוד לגבול כושר הנשיאה שלה, ומצוקת השטח ההולכת וגוברת עלולה לדרדר אותה לדרגה של מדינת עולם שלישית", כך מתריע פרופ' ארנון סופר מאוניברסיטת חיפה.
מדינת ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם המערבי, תופעה שבולטת בעיקר במישור החוף: כבר כיום שני שלישים מאוכלוסיית ישראל מתגוררים על קו המים של הים התיכון. הצפיפות העומדת כיום על 357 נפש לק"מ רבוע צפויה לעמוד על 450 נפש לקמ"ר בעוד כ-20 שנים, כשאוכלוסיית ישראל אמורה להגיע למספר של 11 מיליון נפש בשנת 2034. לדבריו של פרופ' סופר, גידול זה יצריך גידול ניכר במערכות התחבורה, התפלת המים, תחנות כוח ועוד. משמעות של צרכים אלה היא שטחים נוספים, מה שיגדיל עוד יותר את מצוקת השטח. "מדינה צפופה היא מדינה אלימה המידרדרת לעולם שלישי", מתריע פרופסור סופר.
הפתרון האפשרי והיעיל לדבריו של פרופ' סופר הוא הקמת איים מלאכותיים בים, שיהוו בשלב הראשון שטח עבור מתקני תשתיות כמו שדות תעופה, מתקני התפלת מים, תחנות כוח, נמלים….. בשנים האחרונות עלה כבר הרעיון של הקמת איים מלאכותיים, אולם הוא נתקל בשתי התנגדויות מרכזיות: טענות על חוסר כדאיות כלכלית וטענות על פגיעה בסביבה. אולם כעת ישנן שורה של טכנולוגיות חדשות להקמת איים מלאכותיים, שנותנים מענה לשתי טענות אלה.
לדבריו של פרופ' סופר, "גורמים רבים ירוויחו מייבוש הים ורבים יפסידו בחלקתם הקטנה, אבל מדינת ישראל תרוויח מכך".
באיזו שנה צפויה אוכלוסיית מדינת ישראל להיות יותר מ-10 מיליון נפש, לפי הקטע?
"מדינת ישראל מתקרבת מאוד לגבול כושר הנשיאה שלה, ומצוקת השטח ההולכת וגוברת עלולה לדרדר אותה לדרגה של מדינת עולם שלישית", כך מתריע פרופ' ארנון סופר מאוניברסיטת חיפה.
מדינת ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם המערבי, תופעה שבולטת בעיקר במישור החוף: כבר כיום שני שלישים מאוכלוסיית ישראל מתגוררים על קו המים של הים התיכון. הצפיפות העומדת כיום על 357 נפש לק"מ רבוע צפויה לעמוד על 450 נפש לקמ"ר בעוד כ-20 שנים, כשאוכלוסיית ישראל אמורה להגיע למספר של 11 מיליון נפש בשנת 2034. לדבריו של פרופ' סופר, גידול זה יצריך גידול ניכר במערכות התחבורה, התפלת המים, תחנות כוח ועוד. משמעות של צרכים אלה היא שטחים נוספים, מה שיגדיל עוד יותר את מצוקת השטח. "מדינה צפופה היא מדינה אלימה המידרדרת לעולם שלישי", מתריע פרופסור סופר.
הפתרון האפשרי והיעיל לדבריו של פרופ' סופר הוא הקמת איים מלאכותיים בים, שיהוו בשלב הראשון שטח עבור מתקני תשתיות כמו שדות תעופה, מתקני התפלת מים, תחנות כוח, נמלים….. בשנים האחרונות עלה כבר הרעיון של הקמת איים מלאכותיים, אולם הוא נתקל בשתי התנגדויות מרכזיות: טענות על חוסר כדאיות כלכלית וטענות על פגיעה בסביבה. אולם כעת ישנן שורה של טכנולוגיות חדשות להקמת איים מלאכותיים, שנותנים מענה לשתי טענות אלה.
לדבריו של פרופ' סופר, "גורמים רבים ירוויחו מייבוש הים ורבים יפסידו בחלקתם הקטנה, אבל מדינת ישראל תרוויח מכך".
מה הפתרון המוצע להתמודדות עם איום הצפיפות?
"מדינת ישראל מתקרבת מאוד לגבול כושר הנשיאה שלה, ומצוקת השטח ההולכת וגוברת עלולה לדרדר אותה לדרגה של מדינת עולם שלישית", כך מתריע פרופ' ארנון סופר מאוניברסיטת חיפה.
מדינת ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם המערבי, תופעה שבולטת בעיקר במישור החוף: כבר כיום שני שלישים מאוכלוסיית ישראל מתגוררים על קו המים של הים התיכון. הצפיפות העומדת כיום על 357 נפש לק"מ רבוע צפויה לעמוד על 450 נפש לקמ"ר בעוד כ-20 שנים, כשאוכלוסיית ישראל אמורה להגיע למספר של 11 מיליון נפש בשנת 2034. לדבריו של פרופ' סופר, גידול זה יצריך גידול ניכר במערכות התחבורה, התפלת המים, תחנות כוח ועוד. משמעות של צרכים אלה היא שטחים נוספים, מה שיגדיל עוד יותר את מצוקת השטח. "מדינה צפופה היא מדינה אלימה המידרדרת לעולם שלישי", מתריע פרופסור סופר.
הפתרון האפשרי והיעיל לדבריו של פרופ' סופר הוא הקמת איים מלאכותיים בים, שיהוו בשלב הראשון שטח עבור מתקני תשתיות כמו שדות תעופה, מתקני התפלת מים, תחנות כוח, נמלים….. בשנים האחרונות עלה כבר הרעיון של הקמת איים מלאכותיים, אולם הוא נתקל בשתי התנגדויות מרכזיות: טענות על חוסר כדאיות כלכלית וטענות על פגיעה בסביבה. אולם כעת ישנן שורה של טכנולוגיות חדשות להקמת איים מלאכותיים, שנותנים מענה לשתי טענות אלה.
לדבריו של פרופ' סופר, "גורמים רבים ירוויחו מייבוש הים ורבים יפסידו בחלקתם הקטנה, אבל מדינת ישראל תרוויח מכך".
למה ישמשו האיים המלאכותיים?
"מדינת ישראל מתקרבת מאוד לגבול כושר הנשיאה שלה, ומצוקת השטח ההולכת וגוברת עלולה לדרדר אותה לדרגה של מדינת עולם שלישית", כך מתריע פרופ' ארנון סופר מאוניברסיטת חיפה.
מדינת ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם המערבי, תופעה שבולטת בעיקר במישור החוף: כבר כיום שני שלישים מאוכלוסיית ישראל מתגוררים על קו המים של הים התיכון. הצפיפות העומדת כיום על 357 נפש לק"מ רבוע צפויה לעמוד על 450 נפש לקמ"ר בעוד כ-20 שנים, כשאוכלוסיית ישראל אמורה להגיע למספר של 11 מיליון נפש בשנת 2034. לדבריו של פרופ' סופר, גידול זה יצריך גידול ניכר במערכות התחבורה, התפלת המים, תחנות כוח ועוד. משמעות של צרכים אלה היא שטחים נוספים, מה שיגדיל עוד יותר את מצוקת השטח. "מדינה צפופה היא מדינה אלימה המידרדרת לעולם שלישי", מתריע פרופסור סופר.
הפתרון האפשרי והיעיל לדבריו של פרופ' סופר הוא הקמת איים מלאכותיים בים, שיהוו בשלב הראשון שטח עבור מתקני תשתיות כמו שדות תעופה, מתקני התפלת מים, תחנות כוח, נמלים….. בשנים האחרונות עלה כבר הרעיון של הקמת איים מלאכותיים, אולם הוא נתקל בשתי התנגדויות מרכזיות: טענות על חוסר כדאיות כלכלית וטענות על פגיעה בסביבה. אולם כעת ישנן שורה של טכנולוגיות חדשות להקמת איים מלאכותיים, שנותנים מענה לשתי טענות אלה.
לדבריו של פרופ' סופר, "גורמים רבים ירוויחו מייבוש הים ורבים יפסידו בחלקתם הקטנה, אבל מדינת ישראל תרוויח מכך".
מה הן טענות המתנגדים להקמת האיים המלאכותיים?
ממה נובעת עמידותם של המקקים לקרינה?
התשובה הנכונה היא סעיף 3: מקצב חלוקת התאים שלהם.
מוסבר בפסקה השנייה: "אחת התיאוריות מייחסת את העמידות של המקקים לקצב התחלקות התאים: בפרטים בוגרים קצב ההתחלקות נמוך במיוחד. מאחר והקרינה גורמת למרבית המוטציות ב-DNA שמשוכפל – תופעה שמתרחשת בעיקר בתאים מתחלקים – הרי שההאטה של קצב השכפול מגינה על המקקים מפני קרינה."
באיזו מרמות הקרינה הבאות ישרדו גם בן אדם וגם מקק?
התשובה הנכונה היא סעיף 2: 300 ראד.
מוסבר בפסקה הראשונה, בן אדם שורד עד 500 ראד ומקק עד 6400. "עם זאת, למקק יש סיכוי לא רע לשרוד את הנשורת שמגיעה לאחר מכן. המקק הממוצע מסוגל לעמוד בקרינה של 6,400 ראד [יחידת מדידה רשמית לחשיפה לקרינה]. המינון הקטלני לבני אדם, לעומת זאת, הוא 500 ראד בלבד – שווה ערך, פחות או יותר, ל-42 סריקות CT מלאות בו-זמנית."
איך באה לידי ביטוי ההשפעה המזיקה של הקרינה, לפי הקטע?
התשובה הנכונה היא סעיף 2: גרימת מוטציות בעת חלוקת התאים.
מוסבר בפסקה השנייה: " אחת התיאוריות מייחסת את העמידות של המקקים לקצב התחלקות התאים: בפרטים בוגרים קצב ההתחלקות נמוך במיוחד. מאחר והקרינה גורמת למרבית המוטציות ב-DNA שמשוכפל – תופעה שמתרחשת בעיקר בתאים מתחלקים – הרי שההאטה של קצב השכפול מגינה על המקקים מפני קרינה."
איזה מהפיתוחים הבאים יביא לעמידות בני אדם בפני קרינה?
התשובה הנכונה היא סעיף 1: חלבון שמגן על קצות ה-DNA.
מוסבר בפסקה האחרונה. ההשערה היא שלחיידקים יש חלבון שמגן על קצות ה DNA שלהם בעת שכפולו. אם מדענים יצליחו ליצור חלבון כזה לבני אדם, אולי זה ייצור עמידות להשפעות הקרינה.
איך מכונה מעבר הדגים מים סוף לים התיכון?
התשובה הנכונה היא סעיף 4: הגירה לספסית.
מצוין בפסקה הראשונה: "מאז הקמת תעלת סואץ, ישנה תופעה של הגירת דגים לים סוף, המכונה "הגירה לספסית" (על שם האחראי לכריית תעלת סואץ, פרדיננד דה-לספס)."
כותרת מתאימה לקטע תהיה:
התשובה הנכונה היא סעיף 4: מדוע יש הבדלים בגודל עיניהם של דגים מקומיים ומהגרים?
הכותרת מתארת באופן הכי מתאים את תוכן הטקסט.
איזו עין סביר שתהיה לדג שפעיל בלילה?
התשובה הנכונה היא סעיף 2: עין גדולה, המאפשרת חדות ראייה גבוהה.
מוסבר בפסקה השנייה. עין גדולה מאפשרת חדירה של אור רב ומאפשרת חדות ראייה גבוהה, ולכן לדגים פעילי לילה יש עין גדולה יותר.
באיזה סוגי דגים נמצא הבדל בגודל העיניים בין דג "מהגר" לדג "מקומי"?
התשובה הנכונה היא סעיף 1: דגי זהב ודגים ממשפחת הקוליסיים.
מוסבר בפסקה הרביעית. התעלה רדודה יחסית ועומקה 25 מטרים בלבד. בשל כך היא מוארת היטב, ולכן ייתכן שדגים בעלי עיניים גדולות נמנעו מלעבור בה מחשש לסנוור, בעוד שדגים בעלי עיניים קטנות עברו בה בלי היסוס.
מדוע דווקא דגים בעלי עיניים קטנות עברו את תעלת סואץ?
התשובה הנכונה היא סעיף 2: דגים עם עיניים קטנות שוחים טוב יותר בעומקים רדודים, כמו העומק בתעלת סואץ.
לפי הטקסט, הדגים המהגרים, בעלי העיניים הקטנות יותר, "דוחקים" את הדגים המקומיים לעומק הים, ולכן המינים המקומיים יימצאו במים העמוקים יותר. למינים אלו, עיניים גדולות יותר.
איזה דגים סביר שיימצאו באזורים העמוקים של הים התיכון?
התשובה הנכונה היא סעיף 2: דגים מקומיים בעלי עיניים גדולות.
לפי הטקסט, הדגים המהגרים, בעלי העיניים הקטנות יותר, "דוחקים" את הדגים המקומיים לעומק הים, ולכן המינים המקומיים יימצאו במים העמוקים יותר. למינים אלו, עיניים גדולות יותר.
מה הוא האזור הצפוף ביותר בארץ?
התשובה הנכונה היא סעיף 1: אזור מישור החוף.
מצוין בפסקה השנייה. 2/3 מאוכלוסיית ישראל מרוכזת באזור רצועת החוף.
באיזו שנה צפויה אוכלוסיית מדינת ישראל להיות יותר מ-10 מיליון נפש, לפי הקטע?
התשובה הנכונה היא סעיף 2: 2037.
מצוין בפסקה השנייה. לפי הקטע, ב2034, תעמוד האוכלוסייה על 11 מיליון נפש – יותר מ10 מיליון.
מה הפתרון המוצע להתמודדות עם איום הצפיפות?
התשובה הנכונה היא סעיף 3: הקמת איים מלאכותיים בים.
מצוין בפסקה השלישית:.הפתרון המוצע בטקסט הוא הקמת איים מלאכותיים שהתושבים יוכלו לאייש ובכך להקל על הצפיפות בשטחי הארץ.
למה ישמשו האיים המלאכותיים?
התשובה הנכונה היא סעיף 3: יוקמו עליהם מתקני תשתית.
מצוין בפסקה השלישית. …."שיהוו בשלב הראשון שטח עבור מתקני תשתיות כמו שדות תעופה, מתקני התפלת מים, תחנות כוח, נמלים…."
מה הן טענות המתנגדים להקמת האיים המלאכותיים?
התשובה הנכונה היא סעיף 4: תיגרם פגיעה סביבתית, ואין בזה כדאיות כלכלית.
מצוין בפסקה האחרונה: : "…טענות על חוסר כדאיות כלכלית וטענות על פגיעה בסביבה".